sunflower

ציידי הקרנפים

תקציר החלום

חמניה גדולה שפורחת מאדמת המדבר של הפלאיה, מזמינה אתכם לטפס ולפרוח בתוכה, להנות מהצל תחתייה, או סתם להתרגש מהפריחה :)

תיאור מלא של הרעיון

אתם הולכות בפלאיה, השמש מלטפת את גופכם, הלב פתוח לרווחה, הגוף מעט עייף אך מסמן לכם להמשיך..
הרוח באה והולכת, מביאה איתה את ענני האבק שעוטפים אותכם, נכנסים לכן לגוף ולנחיריים, מכסים את המשקפות, צובעים את כל המסביב בחום, אחחח פלאיה.. (אתם חושבות לעצמכם) התגעגענו!
הסופה אט אט נרגעת, אתם ממשיכות ללכת למרות שלא בטוחות לאן, שמיים כחולים נקיים ויפים מחליפים את האבק, שלפתע אתם רואים אותה מרחוק..
העיניים נפתחות אחרי השפשוף הקל שלכם, ומאשרות לכן שלא האבק, ולא ה-אתמול בלילה, לא ה-היום בבוקר וגם לא הדימיון מטעטעים בכם.. צמחה בפלאיה פאקינג חמניית ענקקק!!
ככל שאתם הולכים ומתקרבים.. אתם פשוט לא מצליחות להסיט את המבט.. משהו בפרח היפה הזה, שפורח בגאווה ומסתכל ישר לתוך השמש, גורם לפה שלכם להתעקם כלפי מעלה.. כל צעד קצת..

בלי ששמתן לב נעצרתם ליד כמה אנשים שעצרו להסתכל גם הם, אתם כבר דיי קרובים, אולי 80-90 מטר.. אבל מפה, פתאום העלים הצהובים האלה.. על רקע השמיים הכחולים, שמתחברים להם לגבעול הירוק.. שמתחבר לקרקע המדברית עם ההרים החומים ברקע.. והם כולם מחייכים לשמש.. קשה להגיד בדיוק למה אבל זה הפרח הכי שמח שראיתן!
בא לכם להודות לאנשים האלה שפשוט גרמו לכם להעצר לידם בלי שום קשר לכלום, ופשוט להנות מההסתכלות לכמה דקות.. אתם מפנים את הראש לאט וקולטים שאלה כנראה כמה משפחות, כמה ילדים קטנים מצחקקים ונמרצים וכמה הורים צעירים ומאושרים שמשתובבים עם הילדים, מדגדגים, זורקים אותם באוויר, מידי פעם מגניבים גם אחד לשניה נשיקה או דגדוג.. (אנחנו אוהבים אותך פלאיה! כבר אמרנו?)
ממש התחלת לפתוח את הפה כדי להגיד להם כמה שהם מקסימים ופתאום הקטנציק הבלונדי החמווווד הזה צועק בקול: "עכשיו כללל מי שפורח וזורח, לבואי איתי לחבניה!" ומתחיל לרוץ ולהקרע מצחוק בו זמנית.. תוך שניה שאר הילדים כבר מדביקים אחריו את הקצב, וההורים, שקלטו אותכם במבט בדיוק באותו רגע, מסמנים לכם עם הראש, ואם חיוך רחב ועיניים בוהקות: אתם לגמרי עונים על ההגדרה ומוזמנים להצטרף..

אתם כבר ממש על יד, עדיין קולטים מרחוק את הקולות של המשפחה המתוקה הזאת, מתקרבים לעבר התקהלות הקטנה שנוצרה בצל הגדול שהחמניה יוצרת מאחוריה..
קבוצות קטנות שיושבות על הרצפה, אנשים מנמנמים בצל, אופניים חונות, זוגות מתחבקים ומשחקים עם הקו העדין בין השמש לצל.. אתם סורקים בעדינות ובחמימות את הסביבה,
שלפתע איזשהי תזוזה לא ברורה מכיוון הגבעול תופסת לכם את העין, רגע.. מהההה????? אין מצב!!!!!! תראוו!!!!!! אתם לוחשים זה לזה בשקט..
3 אנשים כאילו יורדים בתוך הגבעול.. ופשוט יוצאים! יוצאים החוצה! מה???? איפה הם היו???? בואו בואו חייבים לראות..

במטרים האחרונים אתם כבר מתחילות להבין מה קורה פה.. נכנסות לגבעול.. היידים הולכות קדימה לסולם הברזל הקריר, הרגליים מתחילות לטפס למעלה..
אשכרה! אבל מה? לאן? מה בקצה? אתם רואים רק חור קטן באמצע החמניה בראש הסולם, הבלבול והחוסר וודאות מתחילים להראות סימנים קלים ובדיוק אז הראש מבצבץ החוצה,
אתם מקפצים בקלות פנימה, נותנים יד לאהובים שאחריכם, אתם קולטים שאתם איזה 2-3 מטר באוויר, בתוך החמניה, וברור שמישהו התכוון שיהיה פה נח..
אתם לאט לאט מתיישבים, קרוב קרוב, השמש מלטפת את הפנים והגוף, אתם עטופים בהילה האוהבת של החמניה, ולא יכולים להפסיק לבהות בפלאיה ככה מהגובה.. פתאום הכל פרוש, הכל שם, הכל פה.. הגופות מתקרבים, ידיים מחבקות ומלטפות, אף אחד לא מדבר, רק הלבבות והעיניים.. קצת יותר שקט מפה למעלה, ואתם חושבות לעצמכן: איזה כיף שאנחנו פה.. איזה כיף שאנחנו מרשים לעצמנו לפרוח.. לזרוח..

על הקבוצה/אמן

ציידי הקרנפים -
אנחנו קבוצה קטנה של חברים טובים מבית, גדלנו יחד במושב קטן בשפלת הארץ.
בינינו אנשי ידיים (נגר, רתך, מעצבי מוצר) ואנשי לב ועבודה (מורה, מלווה התפתחותית ומדריך גלישה).
ביחד אנו שוב חוזרים לפלאיה ליצור את החלום שלנו ולהעניק אותו לפלאיה ולבאיה!

כיצד יכולים ברנרים נוספים להצטרף ליצירה שלכם?

כל מי שמתחבר לרעיון ובא לו לקחת חלק או לתת יד לחלום מוזמן ליצור קשר ולהגיע לימי עבודה מרוכזים.
ניסיון בנגרות, מסגרות, פיסול, אומנות וכ'ו יכול לעזור מאוד אך לא חובה :)

מה זה?

מזל טוב! נתקלתם במשהו מיוחד! מידברן זה הדבר הכי מדהים שיש. אתם אפילו לא יכולים לתאר לעצמכם את הרעיונות הייחודיים, והמפורכים שאנשים ממציאים בשביל הדבר הזה! בום!